להיות אווז
אווז בתעשיית הבשר והנוצות לעולם לא יזכה לפרוש כנפיים. כל הסיבות להחרים כבד אווז ושמיכות פוך
אך אווז בתעשיית הבשר והנוצות אינו זוכה לשחות באגמים ובנהרות וגם לא לפרוש כנף. על חיי משפחה נורמליים אין בכלל טעם לחלום.
כנפיים שבורות
אווז בוקע מהביצה במדגרה התעשייתית, הרחק מכנפיה המגוננות של אמו.
כשגדל האווז מבצעים חיתוך בכנפיו כדי למנוע ממנו לעוף. את נוצותיו תולשים מגופו שלוש פעמים בשנה לשימושה של תעשיית השמיכות והכריות (מכנים זאת 'פוך טבעי' – האם זה טבעי בעיניכם?). עם תלישת כל נוצה צורח האווז בכאב, שכן הרקמות סביב בסיס הנוצה עשירות בתאי עצב. האווז מנסה להתנגד עד אפיסת כוחות, במאבק שנגמר לעתים בפציעות ואף בשברים בעצמות.
כבד אווז – כמה רוע אפשר לבלוע?
בערך בגיל שנה וחצי מועברים חלק מהאווזים לשחיטה בתעשיית הבשר, וחלקם גם מפוטמים לפני מותם.
מסעדות צרפתיות יוקרתיות שמגישות כבד אווז ("פואה גרה") ודאי לא היו רוצות להתהדר בתמונות מהחווה התעשייתית שממנה הגיע. פיטום אווזים נחשב להתעללות הקשה ביותר בתעשיית הבשר, עד כדי כך שמדינות רבות הוציאו אותו מחוץ לחוק ובחלקן אף נאסרה מכירתו. בישראל, בעקבות מאבק ציבורי ממושך שהובילה עמותת אנימלס (לשעבר אנונימוס) לזכויות בעלי-חיים, הוצא פיטום האווזים מחוץ לחוק. מהמדינה עם תעשיית הפיטום הרביעית בגודלה בעולם הפכה ישראל למדינה שבה גם אוכלי בשר (כולל שפים מובילים) מחרימים כבד אווז וחלקם אף מסרבים לאכול במסעדות המגישות אותו. כבד האווז שעדיין נמכר בישראל מיובא מהונגריה, שבה טרם נאסר בחוק על פיטום אווזים.
- עצות לצמחוני המתחיל
- הזמינו חינם: מדריך קניות - מתלבשים בלי לפגוע בבעלי-חיים
- מידע מורחב על כבד אווז ושמיכות פוך
- התחקיר שחושף את מאחורי הקלעים של משק ״ברווזים בכפר״